טסונה נ' סלקום ישראל בע"מ

פסק דין

מן הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש, עולה כי בתאריך 2.5.13, רכש התובע, טכנאי טלוויזיה במקצועו, מהנתבעת, מכשיר פלאפון חדש מסוג גלקסי 3 (להלן: "הגלקסי"), במחיר של 3,100 ₪, כאשר לטענתו נציג הנתבעת שיבח את אותו פלאפון כמכשיר משוכלל ביותר.

לטענת התובע, כפי שפורטה בכתב התביעה, זמן קצר לאחר רכישתו את הגלקסי, נפלו בו תקלות, כאשר "כמעט כל שיחה היתה מתנתקת באמצע" (סע' 4.4 לכתב התביעה).

התובע טען עוד בכתב תביעתו כי הביא את הגלקסי לתיקון, כי נציגה של הנתבעת לקחה את המכשיר לידיה, עשתה בו שיחת טלפון אחת והחזירה אותו לתובע בטענה כי הינו תקין.

התובע גרס כי הנציגה לא ביצעה כל "בדיקה" של המכשיר וקביעתה היתה חסרת כל בסיס.

בכתב ההגנה, בו הוכחשו כל טענות התובע, מצוי פירוט פניותיו של התובע אל הנתבעת, כדלקמן:

במהלך השבועיים הראשוניים שלאחר קניית הגלקסי, פנה התובע אל הנתבעת טלפונית 5 פעמים, במועדים שפורטו בסע' 9 לכתב ההגנה, בשאלות לגבי אופן תיפעולו של המכשיר ונענה.

רק בתאריך 8.7.13, הגיע התובע אל מרכז השירות של הנתבעת, בטענה כי השיחות בגלקסי מתנתקות.

נציגת השירות הפיקה "דו"ח ניתוקים", דו"ח המצוי ברשות הנתבעת ונציג מידע על שיחות שנותקו למנוי באופן לא יזום, ומצאה כי לא היו בגלקסי כל ניתוקי שיחות וכי מכשיר הגלקסי הינו תקין.

לכתב ההגנה צורף נספח ב' ובו פירוט המפגש שהתקיים ביום 8.7.13, כאשר באותו מפגש נקבע שהמכשיר תקין, לאחר בדיקת דו"ח הניתוקים וקביעת מומחה טכני.

התובע טען כי הנספח ב' הינו בדוי, הואיל והוא פנה אל הנתבעת עוד בחודש יוני 2013 ובתאריך 7.7.13, כבר כתב מכתב לפניות הציבור של הנתבעת והלין על כך שהנתבעת מסרבת לתקן את הגלקסי, אך לא נענה.

מסתבר כי בתאריך 9.7.13 נשלח אל התובע מכתב תשובה, ברם כתובתו של התובע במכתב היתה שגויה ולכן לא קיבל התובע את מכתב התשובה.

מכל מקום, אין חולק כי התובע פנה אל נציגת השירות של הנתבעת והלין על כך שיש תקלה במכשיר הגלקסי שלו, תקלה של ניתוק שיחות ונענה כי הנתבעת לא מצאה ראיה לכך שנפלה תקלה במכשירו.

בכתב תביעתו, ממשיך התובע ומפרט כי בתאריך 13.8.13, פנה שוב אל הנתבעת מתוך כוונה לבקש כי הנתבעת בכל זאת תיקח את הגלקסי לבדיקה.

ברם, באותו מעמד, הוצע לו על ידי נציגת הנתבעת להחליף את הגלקסי בפלאפון אחר מסוג אייפון ולקבל תמורת הגלקסי זיכוי של 1,500 ₪, וכן לרכוש תוכנית חדשה.

התובע היה זקוק, לטענתו, למכשיר פלאפון תקין והסכים להצעת נציגת הנתבעת.

כעבור כחודש לאחר מכן, כאשר הסתבר לתובע עם קבלת החשבונית הראשונה של העיסקה החדשה כי לא זוכה בסך של 1,500 ₪ - הגיש את תביעתו, בטענה כי העיסקה החדשה נכפתה עליו וכי הינו מבקש לבטלה, לקבל ממנו בחזרה את מכשיר האייפון ולהחזיר לו את מכשיר הגלקסי, כשהינו תקין, וזאת בצירוף לפיצוי בסך של 2,000 ₪.

בכתב ההגנה, מפרטת הנתבעת את שהחסיר התובע בכתב תביעתו ומציינת כי ביום 8.7.13, נייד התובע את קו הטלפון של הנתבעת לרשת אחרת, כעולה אף ממכתבה של נציגת השירות אל התובע, מכתב מיום 9.7.13 (שאכן לא התקבל על ידי התובע).

אולם, בתאריך 13.8.13, חזר התובע וביקש לנייד בחזרה את קו הטלפון שברשותו אל רשת הנתבעת, תוך שהינו מבקש לרכוש מכשיר חדש, הוא האייפון ואכן כך נעשה על ידי הנתבעת, כעולה מנספח ד' שצורף לכתב ההגנה.

מכשיר האייפון מוחזק עד עתה על ידי התובע והינו עושה בו שימוש.